דחיית ערר התביעה הצבאית לעכב את ביצוע החלטת ביהמ"ש לשחרר את המשיב

בתאריך 21.2.08 עתרה התביעה הצבאית להאריך בשישה ימים נוספים את מעצרו של המשיב דנן לצורך הגשת כתב אישום. המשיב נעצר בתאריך 13.2.08 ומעצרו הוארך מעת לעת עם ההתקדמות שחלה החקירה. טיעוני הצדדים במהלך הדיון בבימ"ש קמא היו תכליתיים ואילו ביהמ"ש אשר בחן את המסגרת העובדתית ואת שורת הראיות שהתגבשו בתיק הגיע לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר ועל כן, הורה על שחרור המשיב בתנאים.

כבר עם מתן ההחלטה על שחרורו של המשיב בתנאים כאמור, עיכב ביהמ"ש את החלטתו עד ליום 24.2.08 והתביעה הצבאית אשר נחרדה לאינטרס הציבורי פנתה בדחיפות לערכאה זו, בהודעת ערר ובבקשה למעצר. ביהמ"ש הצבאי לערעורים עיין בהודעת הערר ובהחלטה ולאחריה האריך מעצר המשיב עד למתן החלטה.

בדיון שהתקיים לפניי, עתרה התביעה הצבאית לעכב את ביצוע החלטת ביהמ"ש לשחרר את המשיב. בין יתר הנימוקים שהיו בפי התביעה הצבאית, נשמעה הטענה כי לצורך השלמת הגשתו של כתב אישום בעניינו של המשיב, נדרשת השלמת חקירה אשר מן הדין לקיימה, בהיות המשיב במעצר. כאמור, השלמת חקירה זו תושלם בימים הקרובים והיא תביא להגשת כתב אישום נגד המשיב. עוד נטען על ידי התביעה הצבאית, כי בשל טעות לא הוגש לביהמ"ש דו"ח סודי, אשר הוגש עתה. על כל אלו פנתה התביעה הצבאית בבקשה כי גם אם לא יתקבלו טענותיה מתבקש ביהמ"ש להשאיר את המשיב במעצר על מנת לשקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעינינו. לעומתה, סברה הסנגוריה כי בדין החליטה ערכאה קמא את אשר החליטה וכי לא היה כל מקום להורות על המשך מעצר המשיב.

עיינתי בטענות שבפניי והגעתי למסקנה כי דינו של ערר זה להידחות על הסף.

למעשה, סבורני, כי אני פטור מלדון בגופו של עניין שכן בקשת התביעה הצבאית הייתה מלכתחילה, להאריך מעצר המשיב בשישה ימים נוספים, שישה ימים אלו מסתיימים היום ועל כן, דומה כי אין עוד מקום לערעור. התביעה קיבלה בעקיפין את אשר ביקשה מלכתחילה ועתה אינה יכולה לשפר את עמדתה, אלא בימ"ש קמא.

בשולי ההחלטה מצאתי להתייחס לשני עניינים כדלקמן:

א.      דו"ח סודי - במהלך הדיון הוגש דו"ח סודי, אשר נטען לגביו כי הוכן לקראת הדיון שהתקיים בתאריך 21.2.08 ובשל טעות לא הוגש באותה עת. הדו"ח רשום בכתב יד ואיננו נושא תאריך כמקובל. אינני יכול להשתחרר מההתרשמות כי בהגשת הדו"ח ביקשה התביעה הצבאית, להכניס ב"דלת אחורית" בקשה אשר מקומה לא יכירנה בדיון שכזה. יפה היה לו, הייתה נמנעת התביעה הצבאית מלהגיש את הדו"ח והייתה דבקה בצורך המקצועי להשלים את התשתית הראייתית במהירות האפשרית כדי לא לפגוע בזכויותיו של המשיב.

ב.       בקשה על פי ובהתאם לסעיף 78(יז)(2) - על יסוד תיקון מספר 100 לצו בדבר הוראות ביטחון, ביקשה התביעה הצבאית כי אורה על המשך מעצר המשיב על מנת לשקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו. מן הצורך להבהיר, כי בקשה שכזו לא עמדה בפני בימ"ש קמא ואף כל זכר לא היתה לה בהודעת הערר ובבקשה למעצר. בנסיבות אלו, ובהעדר חומר חסוי המצביע על הנסיבות אשר יצדיקו את הבקשה, לא שוכנעתי כי נסיבות העניין מצדיקות את השהיית שחרור המשיב.

בנסיבות אלו, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 26 בפברואר 2008, כ' באדר א' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: